נטליה התקשרה עם הצעה מפתה: "בוא ניפגש במדינה ניטרלית". חשבתי על זה ואמרתי לעצמי: למה לא? זה הזמן לנצל את השמיים שנפתחו חלקית, למספר מצומצם של מדינות ירוקות, לאחר שהתעופה התיירותית קורקעה במשך חצי שנה. באופק התקרב גל תחלואה נוסף. הרגשתי שאני חייב להתאוורר ובעבור זה – הפעם אהמר. חמישה ימים כססתי ציפורניים בתקווה שלא תיעלם מהרדאר. עברתי בדיקת קורונה, נשמתי לרווחה וסוף סוף הדרך אל המטוס האחרון הייתה סלולה, לפני שנתב"ג ייסגר שוב. ביום שמצאנו יעד ותאריך, נחתה עליי העז הראשונה.